• Hopi

כאיש אחד בלב אחד


אחת הנשים המבוגרות בעולם נפטרה לאחרונה בגיל 114. דמיינו איך זה לחיות את כל המאה ה20, ואת פתח המאה ה21. לנכדים שלה יש כבר נכדים משלהם, והיא כבר קברה את שני ילדיה. האשה הזאת בראיון לפני לכתה אמרה: "הייתי נערה צעירה כשמלחמת העולם הראשונה מוטטה את אירופה, כשהנאציזם עלה בגרמניה ומלחמת העולם השנייה פרצה, הייתי עדה לשואה, לפצצות האטום ביפן, להקמתה של החומה שחצצה את ברלין. אני זוכרת איך זה לעמוד בקור בתור בברית המועצות כדי לקבל מרק חם בתקופה ללא חשמל. היום יש לנו הרבה אוכל, חשמל וטלויזיה ומחשב ופייסבוק. יחד עם זאת, אני לא זוכרת תקופה חשוכה יותר כמו היום ואני עומדת לעזוב את העולם בחשש ממשי לנינים שלי ולילדיהם. פעם כשהיה לנו טוב היה טוב יחד, וכשהיה רע אז היה לנו רע יחד. היום כשטוב לנו - אז טוב לנו בנפרד, וכשרע לנו אז כל אחד סובל בנפרד. אני חושבת שזה הכי נורא.". הסבתא החכמה הזאת נפטרה בקובנה שבליטא קצת אחרי הראיון הזה. זכרונה לברכה עלינו.

בשבועות האחרונים בישראל יצאנו ממשבר הקורונה אל המקום בו השארנו את משברי האלימות, המלחמה, הפילוג והשנאה. דם נשפך על מדרכות ירושלים, גברים וילדים נרמסו באסון במירון, ובלוני תבערה ונפץ נחתו היכן שילדים משחקים בעוטף עזה... וזה רק בחדשות של הנעשה כאן בישראל. באותה הטלוויזיה באותה חצי שעה בהפסקות הפרסומות הציגו לנו כבר תכניות ריאליטי, מבצעי שופינג, וביטוח ובנק. בסופ"ש אנשים יחגגו כאילו לא היו דברים מעולם. כמו שהסבתא החכמה היטיבה לזהות – אנחנו חווים את הדברים בנפרד. אנחנו מזפזפים על החוויה. במהירות בזק כבר מסממים אותה באסקפיזם, במרוץ להגשמה עצמית, ולעונג ועוד עונג, עד העונג הבא, עד מקרה האלימות הבא, שלרגע קט ינפץ את הבועה. על שבועות, חג מתן תורה, שישראל חוגגת השבוע יש דרש יפהפה של רש"י למעמד הר סיני. הוא כותב שכשהתורה מתייחסת לאומה היא עושה זאת בצורת רבים (ויסעו.. ויבואו.. ויחנו..), פרט למעמד הר סיני עצמו שם כתוב "ויחן שם ישראל" וההתייחסות עוברת מצורת רבים לצורת היחיד. רש"י, מגדולי פרשני התורה, מסביר שהם היו "כאיש אחד בלב אחד". האחדות היתה אדירה. אירוע ענק שכזה יכול היה להתרחש רק מתוך אחדות כבירה, מהסוג שכל אחד ואחת חשובים. הרוגים במירון הם לא סטטיסטיקות. כל אחד ואחת ניצוצות חד פעמיים, עולמות ומלואם. עד כמה אנחנו חיים כאחד? עד כמה אסון או פיגוע מזעזע אותנו כמו התרחש לאח או לאחות שלנו? חזון "כאיש אחד בלב אחד" הוא כמו "אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד". האדם בן המאה ה-21 עסוק בעצמו בצורה אובססיבית. רובנו כבר זיפזפנו הלאה, שכחנו שכל שבוע יש פיגוע כזה. אל תתנו לפרסומת לספר לכם שאתם צריכים שופינג, או לפוליטיקאים לדובב אותנו שכל מה שחשוב זה מי יושב על הכס, או שהעיקר זה לחזור לשגרה. זו ממש לא העת לשגרה, כי השגרה כאן מצחינה מדם ומבושם אסקייפיסטי. זו השעה ללב שלך. זו העת ללב אחד. חמלה, זה מה שאנחנו צריכים.

5 views

Related Posts

See All