כשאנשים חושבים על אדם ליברלי הם בדרך כלל חושבים על מישהו שהדעות שלו מתקדמות ולא שמרניות. אולם, למעשה, ליברליות אינה קשורה לדעות של אדם, אלא ליכולת שלו לא להיצמד לדעות שלו. ליברליות היא פתיחות להקשיב. ליברל הוא לא אדם שדעותיו חופשיות, אלא שהוא חופשי מדעותיו. זה שאינו עבד לדעות שלו עצמו. הוא אדם שפתוח לשמוע את האחר בכל פעם מחדש ושיש בו האומץ להשתנות ולהתחדש מתוך המפגש הישיר עם הרגע הזה.
המושג "אדם ליברלי" התפתח במאה ה-18 לתיאור אדם שחף מדעות קדומות. העניין הוא - שכל דעה שיש לך היא דעה קדומה, כי אתה מגיע מראש איתה, מבעוד מועד, ואם הגעת עם הדעה ממקודם אז היא קדומה. היכולת לפתח דעה מוצקה ומנוסחת היטב היא יכולת תבונית מופלאה, אך היכולת לא להיאטם בדעתך ולשחרר אותה היא יכולת עוד יותר מופלאה. כל מי שמבקש להרחיב את המודעות שלו נכון לו מעת לעת לערער את "המערכת" שלו ואת "הסדר הקבוע" של הדברים כפי שהוא תופס אותם. כל מי שמבקשת לפגוש את המציאות כהוויתה נכון לה מידי פעם לאתגר את המחשבה הקטגורית המרובעת.
המציאות אינה מרובעת, היא הרבה יותר כאוטית ממסודרת, ואם אנחנו רוצים לפגוש את החיים במלוא הדרם אז נכון לנו להתבלבל קצת, לנוע, להשתנות, לאזור עוז ולנסות ולתהות, ולפעמים גם לטעות. לנגוס כמו עליסה מצד אחד של הפטרייה ולגלות שהוא מגביה אותך, ולנגוס מהצד השני ולגלות שהוא מנמיך, וכך לנגוס פעם כך ופעם כך, ולגלות את המורכבות המופלאה של ההוויה. ניסוי ותהייה. כך חיי אדם - אתה מנסה מזה ומנסה מזה ובדרך מגלה את עצמך, את הנשמה, שיכולה להיות מובנת רק בזרימתה. לפרק ולבנות ושוב לפרק ושוב לבנות את העצמיות שלך, להוסיף לה סוכר ואז מלח ולהשתעשע זו דרך הרוח החופשית.
בחיים אין שום דבר קבוע, נהפוך הוא. הדבר הקבוע היחידי בחיים הוא השינוי. אם אתה רוצה יותר חיים, אם את רוצה יותר חיבור לחיים, אז יש ללמוד לפרק את הקבעונות שבתבניות החשיבה. אין משמעות קבועה, רק כזו שמובנת בתנועה, בדרך. לא דבש אנחנו צריכים וגם לא נוחות, אלא פטיש גדול כדי לפרק לעצמנו את הצורה המקובעת. הליברלים הגדולים בשבילי היו האינדיאנים שחיו באזור פרו לפני כמה אלפי שנים ששיחקו אלכימית עם החומר וחיממו תירס בקיטור וביקעו (popped) לו את הצורה, ואם הם לא היו משתעשעים ומעזים אז אולי לא היינו זוכים לגלות מהו פופקורן.
צאו לחופשי. אנחנו יותר יפים ממה שאנחנו יודעים.
コメント