אין אהבה בבחירות האלו

אנחנו עם מדהים עם מורשת של 4000 שנים, נישאים ברוח חזון של ענקים כמו אברהם ומשה, רבי עקיבא והבעל שם טוב, הרצל ואחד העם, ביאליק ושי עגנון, מרטין בובר ואלי ויזל, אריק איינשטיין ואלברט איינשטיין.

אנחנו ינקנו מתרבות של אורות עם מסר שעומד בראש המחנה והוא תמציתה המזוקקת של כל התורה - "ואהבת לרעך כמוך". השליחות המיתולוגית שלנו היא להדגים לאומות העולם הלכה למעשה את האחדות, את השלום ואת האהבה.

תקופת הבחירות והעם מפולג ומשוסע לגזרים ומגזרים, ואין מלך בישראל. גם לא מלכה.

ה"הפרד ומשול" הפוליטי מצליח. אנשים אשכרה רבים ביניהם. עכשיו גם הריב השתכלל ומדברים על גושים. גוש ימין וגוש שמאל. הקונוטציה שיש לי ולכל מי שהכיר מישהו יקר שחלה בסרטן מהמילה "גוש" היא לא משהו בכלל. המושג מסגיר אותנו. אנחנו עם אחד, משפחה אחת. גוף אחד. ויש בו גוש. שניים.

השבוע קראתי (כי ממש אכפת לי ויש לי סקרנות בריאה) את המצע של כל המפלגות הגדולות, מימין ומשמאל וממרכז. התרשמתי שיש הרבה מילים יפות ורעיונות טובים ואני בתמימותי גם מאמין לכולם שהם מאמינים לעצמם.

אבל אני אתן לכם שורה תחתונה - אין במצע של אף אחד מאלו את המילה "אהבה".

בעצם היא מופיעה פעם אחת אבל לגמרי מחוץ להקשרה.

מה קרה לאהבה? איך הוצאנו אותה מחוץ לשיח? מחוץ לאידאולוגיה?

האם אנחנו מתביישים בה? גם המילה "שלום" אגב מופיעה רק פעמיים בכל המצעים.

האין זה החזון? אהבה ושלום? איך נעלמה מנהיגת המחנה? איך כפרנו בעיקר?

אני מברך אותנו בפחות גושים ויותר שלום. ביותר אכפתיות והידברות ושיח ופחות לשון הרע.

בכלל לא אכפת לי אם תצביע או לא בבחירות לכנסת. ממשלה היא לא יותר מפקידות בכירה.

העיקר מבחינתי שתבחר ביום-יום שלך לגלם אהבה ושתזכור שאתה מדהים.